גמרא בבא קמא

הרי"ף הוצרך לבאר, שהפטור בשן ורגל ברשות הרבים אינו גזרת הכתוב בלא טעם, אלא הוא מטעם "אורחיה" (- פשיעת הניזק), כדי לבאר מדוע לשיטתו - צרורות שהוא תולדת האב התם (חצי נזק) - פטור ברשות הרבים.

לרבא לא היה ברור שיש הלכה מיוחדת בצרורות, ולכן הוא התלבט בכמה בעיות. לרב פפא ברור שיש הלכה מיוחדת שהתשלום הוא ממון. ולכן נפשטו כל בעיות רבא. כמו כן אם הבהמה תזיק בצרורות באופן וודאי תשלם נזק שלם.

יישוב שיטות רש"י והראב"ד בסוגיית "בתר מעיקרא" על פי יסודות בסוגיית "דבר הגורם לממון אם כממון דמי".

לגבי עדים הזוממין להרוג יש דין "כאשר זמם" ולא כאשר עשה, ונחלקו הראשונים האם גם בממון יש דין זה. הרמב"ם אומר שגם בממון וגם במלקות אין דין זה, והאחרונים מסבירים את שיטתו בכמה דרכים.

דיון בדברי התוספות המחדש שיש שמקיימים בעדים כאשר זמם למרות שעדותם חייבה ממון. אנו מתנצלים על איכות הצילום בדקות הראשונות.

נחלקו הראשונים האם חיוב נזקי קרן מוגדר עפ"י הכוונה להזיק או עפ"י היות הנזק משונה;הסבר חדש ברמב"ם.

חלק מהסוגיות סברו שצרורות הן תולדת האב ה"תם" (קרן) והתחדשה הלכה שהתשלום שבצרורות הוא ממון. וחלק מהסוגיות סברו שצרורות הן תולדת רגל והתחדשה הלכה שהתשלום הוא רק חצי. ומיושבת בכך גם קושית הראי"ה באגרת ק"ג.

ייחודו של קנס הוא בהיותו חצי נזק לעומת קנסות שהם יותר מהנזק.